צמחונות מהי?

מהלך היסטורי

בראשית קיומו בעולם האדם ליקט את מזונו מן הפרי ומן הירק ורק בתקופות מצוקה בזמן בצורת צד למחייתו. אכילת בשר כמזון עיקרי נתפס כהרגל נרכש שאינו מבוסס כצורך פיזיולוגי.
עדויות לעובדה שהבשר אינו מיטיב עם האדם, קיימות עוד מתקופת האצולה בימי הביניים, ובתקופות קדומות יותר. אפשר לראות זאת במחלת השיגדון-GAUT אשר נקראה בעבר מחלת בני האצולה בפי פשוטי העם באירופה, אבל נבעה לא מדמם הכחול או מטענם הגנטי של האצילים שחלו בה, אלא, מן העובדה שהיו בעלי אמצעים והרבו יותר מפשוטי העם לאכול בשר. פרקיהם התעוותו והם סבלו ייסורים בגלל הצטברות חומצת שתן בדמם - תוצר של פירוק חלבונים מן החי, שאותו הרבו לאכול. 

הנזקים באכילת מזון מן החי

הנזק בצריכת מזון תעשייתי בהגזמה מתבטא במקרים הבאים: 

השמנה - שהוגדרה כמחלת המאה, עודף כולסטרול, סוכרת, הסתיידות עורקים, לחץ דם גבוה, התקפי לב, שבץ, דמנציה, גאוט, מחלות כליה, אוסטיאופורוזיס וסרטן.

רשימה זו מופיעה עתה כתופעה המקיפה אוכלוסיות שלמות ובגילאים הולכים ויורדים.

מחקרים רבים שנערכו במהלך עשרות השנים האחרונות, מעידים כי:
אכילת חלבון מן החי ופחמימות מעובדות מובילים להשמנה גם אם אין הרבה קלוריות במזון. הפתרון להשמנה - מעבר לתזונה על בסיס מזונות מלאים מן הצומח בלבד (ללא הגבלת כמויות או ספירת קלוריות) בשילוב עם פעילות גופנית. 
מזון מן החי (ולא רק שומן מן החי) גורם לעלייה ברמת הכולסטרול בדם, לעומת צריכת מזון מן הצומח המסייעת להורדת רמת הכולסטרול.
חלבון מן החי וגם שומן מן החי גורמים לטרשת עורקים.
מעבר למזון מן הצומח מאריך תוחלת חיים של חולי לב.
שכיחות סוכרת מבוגרים באוכלוסיות שונות, עולה ככל שצורכים יותר מזון מן החי. 

ניתן למנוע את התפתחות המחלה ואף לרפאה באמצעות צריכת מזונות מלאים מן הצומח.
רכיבים תזונתיים ממזונות שמקורם בבעלי חיים מגבירים התפתחות גידולים סרטניים, בעוד שרכיבים תזונתיים ממזון מן הצומח מצמצמים את התפתחות הגידולים - השוואה בין חלבונים של חיטה וסויה לבין חלבונים מן החי בטיפול בחולי סרטן.
סרטן השד קשור להורמונים נשיים שהוספו לבשר.
סרטן ערמונית קשור לצריכת מוצרי חלב בעלי כמות גבוהה של חלבון וסידן.
סרטן מעי גס וחלחולת נובעים ממחסור בסיבים תזונתיים במזון מן החי.
תפוצת האוסטיאופורוזיס (מחלת החלשות העצם) גבוהה באופן מובהק דווקא באוכלוסיות שצורכות יותר מוצרי חלב; חלבון מן החי מגביר את החומציות בגוף וגורם לבריחת סידן. 
צריכת הבשר כפי שהיא מתקיימת היום אין לה תקדים משחר ההיסטוריה והיא הרסנית לעולם ולתושביו.

יתרונות התזונה הצמחונית

עדויות מדעיות מציינים כי, תזונה צמחונית מזינה מציעה יתרונות בריאותיים בהשוואה לתזונה המכילה בשר ומזונות נוספים מן החי.

היתרונות עולים מצריכה נמוכה של שומן רווי כולסטרול וחלבון מן החי, ומצריכה גבוהה של דגנים מלאים, קטניות, סיבים תזונתיים, מגנזיום, חומצה פולית קרוטנואידים ופיטוכימיקלים אחרים. 

לאחרונה קיימת הכרה ביתרונותיה של התזונה הצמחונית והממסד הרפואי מתחיל לתת עליה את הדעת. 
בשנת 2002 פרסמה ועדת מומחים מטעם מינהל המזון והתרופות האמריקאי דו"ח הקובע כי, צריכת שומן מן החי ומזונות מטוגנים מזיקה לבריאות.
בשנת 2003 פרסמו התאחדויות התזונאים של ארה"ב(ADA) וקנדה(DC) מסמך המכיר ביתרונות הבריאותיים של צמחונות, לפיו תזונה המבוססת על רכיבים צמחיים בלבד, טובה לבריאות, עשירה תזונתית ומתאימה לאנשים מכל גיל, כולל תינוקות, ילדים, מתבגרים ונשים הרות מיניקות. 
עפ"י מסמך זה, צמחונות הינה כלי יעיל למניעת מחלות נפוצות, מפחיתה שיעורי תמותה של מחלות לב, מביאה לתחלואה נמוכה יותר של סוכרת, סרטן הערמונית ומחלת סרטן המעי הגס. 
תמיכה נוספת בצמחונות נרמזת מההמלצות העדכניות של ה-AHA  איגוד הלב האמריקאי, המכוונות להקטין את הסיכון לפתח מחלת כלי דם וכוללות הפחתת צריכת בשר ומוצרי חלב והעלאת צריכת פירות, ירקות ודגנים מלאים. 
האגודה האמריקאית למלחמה בסרטן ממליצה להפחית משמעותית צריכת בשר מעובד אדום ו/או עתיר שומן, הגבלת הצריכה של מזונות מטוגנים כגון: צ`יפס, פיצה, ממתקים והחלפתם בירקות ופירות (לפחות תשעה ביום), העדפת פרי שלם על מיץ, דגנים שלמים מול מעובדים בשילוב קטניות כמקור לחלבון מאוזן.

העמותה לרפואה אחראית PCRM, שנוסדה בשנות השמונים בארה"ב וכוללת אלפי תזונאים ורופאים ידועי שם כמו פרופ' קולין קמפבל וד"ר הנרי היימליך (שיטת היימליך) מצהירה שתזונה צמחונית היא הדרך הנכונה להאריך את החיים, למנוע ולהירפא ממחלות החברה המערבית.

סקירה מקיפה של יתרונות התזונה הצמחונית בוצעה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת פלינדרס באוסטרליה ע"י שני פרופסורים. להלן תמצית הממצאים:
חלבון פולי סויה, קטניות, אגוזים וסיבים - מסיסים מפחית את רמת השומנים בדם (הכולסטרול הרע והטריגליצרידים) בצורה משמעותית.
דיאטות עשירות בסיבים ופחמימות מורכבות ונמוכות בשומן - משפרות את בקרת הסוכר בדם.
צריכת אגוזים, פירות, ירקות וסיבים תזונתיים - עומדת ביחס הפוך לסיכון למחלת לב כלילית ולשבץ.
צריכת תרד וכרוב עלים - מביאה לירידה בניוון העין כתוצאה מגיל מתקדם.
צריכת מוצרי סויה - מפחיתים את הסיכון לסרטן השד.
דיאטה צמחונית - הפחיתה בתדירות התקפי תעוקת לב ונסיגה של טרשת בעורקים הכליליים בחולי לב.

צמחונות מודעת הנשענת על מגוון גדול של מזונות צמחיים מהווה תשתית תזונתית מצוינת עבור האדם ותורמת לבריאותו הרבה מעבר לדיאטה המערבית המזיקה שהבשר הוא מרכיב מרכזי בה.

דיאטה צמחונית מאוזנת וחכמה, בה שילובי מזון של קטניות ודגנים מעלים את ספיגת החלבון. לא צפוי מחסור בשום מרכיב תזונתי, מלבד אולי ויטמין B12. מחסור בויטמין זה אינו בלעדי לצמחונים ואפשר להשלים אותו באמצעות טבלית למציצה, אחת לכמה ימים.

הבשר הוא התחליף המזיק, המסוכן והפחות ראוי למאכל.

הפרי והירק, הדגן והקטנית לעומת זאת, הם המזון המקורי, הבריא, הנכון והטבעי לאדם ובלעדיהם אין לו קיום. וככל שהאדם יקדים להכיר בכך, כן ייטב לו.

חשוב לדעת - אין הגדרה אחידה לצמחונות

חלק מגדירים עצמם צמחונים בזמן שהם נמנעים רק מבשר אדום בעוד אחרים נמנעים גם מעוף ודגים.
הדרגה הגבוהה ביותר של צמחונות היא טבעונות - הימנעות מכל הסוגים של חלבון מן החי: בשר, חלב, דגים וביצים.

ככל שנמנעים מיתר המזונות גוברים הסיכויים לחסרים תזונתיים, חלקם עלולים לפגוע בגדילה לגובה ובבריאות בכלל.

הדרגה המתונה של צמחונות הכוללת הימנעות מבשר, עוף ודגים - היא אורח חיים בריא בדרך כלל, בתנאי שמשלימים את רכיבי התזונה המסופקים ע"י הבשר בתוספי תזונה.

על מה יש להקפיד במידה ובוחרים באורח חיים צמחוני?
חלבון - חלבון הוא אב המזון החשוב ביותר לגדילה.

המקורות הטובים ביותר לחלבון הם בשר, מוצרי חלב וביצים. במידה ואינכם אוכלים מספיק מאלה, התחליף הטוב ביותר הוא תחליף בשר מהצומח דוגמת טבעול, זוגלובק טבע וכדומה, אותם מומלץ לאכול מדי יום.

מקורות צמחיים נוספים לחלבון: קטניות כמו שעועית יבשה, אפונה יבשה, עדשים. את אלה יש לאכול ביחד עם דגנים כמו אורז, חיטה ולחם על מנת שתהיה לנו היכולת לנצל את החלבון הצמחי.

סידן - סידן נחוץ לתפקודים רבים בגוף ביניהם בניית העצם.

ללא סידן העצם תהיה פריכה ותיטה להישבר.

חשוב לדעת שגיל ההתבגרות קריטי מבחינת בניית עצמות השלד.

מעט מדי סידן בתזונה בגיל ההתבגרות (בו העצם מתארכת) עלולה לגרום כאמור ליצירת עצמות חלשות מבלי שניתן יהיה לתקן את הנזק בגיל מאוחר יותר. 

על מנת לענות על דרישות הגוף לסידן מומלץ לאכול לפחות 3-4 מנות של מוצרי חלב ביום. הימנעות ממוצרי חלב בגיל ההתבגרות מאוד בעייתי. על מנת להימנע ממחסור בסידן במקרה זה, יש להקפיד על אכילת מוצרי סויה מועשרים בסידן, טופו, ירקות ירוקים כמו ברוקולי, כרפס, כרוב, שעועית יבשה, שומשום, שקדים וסרדינים.

אבץ - אבץ הוא מינרל החיוני לתפקודים רבים לרבות תפקוד מערכת החיסון. 

מאחר ואבץ מצוי בעיקר בבשר ואברים פנימיים, צמחונות עלולה להוביל למחסור בו.

מחסור באבץ עלול להתבטא בפגיעה בצמיחה לגובה, עייפות, פגיעה בעור, בשיער ובציפורניים, איחוי פצעים איטי ועוד. 

למי שנמנע מאכילת בשר ומוצריו מומלץ להקפיד לצרוך מקורות צמחים לאבץ כמו: שעועית, גרעינים ואגוזים.   

ויטמין B12 - ויטמין זה אחראי לתפקודי גוף רבים וביניהם תפקודי דם ותפקוד המוח. 

ויטמין זה מצוי בעיקר במוצרי בשר וחלב. 

מחקרים מצאו שילדים הגדלים על דיאטה שאינה כוללת בשר ומוצרי חלב עלולים להיפגע בלימודיהם. מחסור בויטמין B12, גם כאשר הוא אינו חמור עד כדי כך שיגרום לאנמיה, קשור באופן משמעותי לציונים נמוכים יותר במבחני אינטליגנציה; המשמעות היא שמחסור בויטמין עלול להשפיע על יכולתכם לחשוב בהגיון, לפתור בעיות מורכבות, לחשוב באופן מופשט וללמוד. 

אם אינכם אוכלים די בשר וחלב יש להקפיד לאכול דגני בוקר מועשרים בויטמין זה. כמו כן מומלץ, לבדוק מדי פעם את רמת הויטמין בגוף ובמידת הצורך יש לשקול לקיחת הויטמין כתוסף תזונה.

ברזל - הברזל אחראי לתפקודים רבים שהעיקרי שבהם הוא הובלת חמצן מהריאות לכל תאי הגוף (ע"י ההמוגלובין המצוי בכדוריות הדם האדומות). 
מאחר וברזל מצוי בעיקר בבשר, הימנעות מאכילת מזון בשרי עלולה להוביל לאנמיה המתבטאת בעייפות, קוצר נשימה, חיוורון, תחושת קור וסחרחורות. 
למי מכם שמעדיף להימנע מבשר, יש להקפיד לאכול מקורות חליפיים לברזל כמו: שעועית יבשה, עדשים וגרעיני חומוס, מוצרי חלבון מהצומח (על בסיס סויה), ירקות ירוקי עלים. 

כמו כן מומלץ, לאכול בסוף ארוחה כזאת פרי הדר או קיווי כי ויטמין C שבפירות אלה מסייע לספיגה טובה יותר של הברזל לגוף.

דרכי טיפול בהפרעות קשב וריכוז בהיבט הכללי והאלטרנטיבי

מהי הפרעת קשב וריכוז

בשנים האחרונות התופעה של הפרעת קשב וריכוז עלתה על סדר היום. העלייה במספר הילדים המאובחנים כסובלים מההפרעה בתקופה האחרונה, מעידה בין היתר על ההקשרים הסביבתיים והתרבותיים, הקשורים לאבחנת הפרעת קשב וריכוז.
הפרעת קשב וריכוז היא הפרעה נפוצה יחסית המופיעה בכל קבוצות הגיל, אולם מרבית המחקרים עוסקים בהפרעות קשב וריכוז בגיל הילדות ופחות בגיל המבוגר. 

הפרעת הקשב והריכוז מתחלקת לשני סוגים עיקריים:

הסוג הראשון Disorder Attention Deficit and Hyperactivity-ADHD מתייחס להפרעה בקשב וריכוז עם פעלתנות יתר, היפראקטיביות, או הילדים המכונים "היפראקטיביים".

בסוג זה של הפרעה כלולים מרכיבים של הפרעות קשב וריכוז ובנוסף הפרעות התנהגותיות הבאות לידי ביטוי בהיפראקטיביות ואימפולסיביות ולעיתים נלוות גם תופעות של חוסר מנוחה, פעילות יתר, פגיעה בילדים אחרים, דרישה לסיפוק מידי והתפרצויות זעם.
הסוג השני ADD-Attention Deficit Disorder מתייחס להפרעת קשב וריכוז ללא מרכיב ההיפראקטיביות.

בסוג זה הפרעת קשב וריכוז מתייחסת להישגי למידה פחותים מהפוטנציאל השכלי, וקשיים התנהגותיים בחברה. הילד יהיה שקט ולכן לא תמיד מאובחן ומטופל כמו הילדים ה"היפראקטיביים".

קיים בסיס אורגני להפרעת קשב וריכוז: 

כפי שעולה ממחקרים קיים שוני מזערי באונה הפרונטאלית הימנית במוח בילדים שסובלים מההפרעה, ירידה יחסית בצריכת החמצן והסוכר בזמן ריכוז, ושינוים ברמות נוראדרנלין ודופאמין. הדופאמין וגם הנוראדרנלין הם נוירו-טרנסמיטורים מעוררים.
במצבי חסר של מרכיב זה מחפשים ריגושים, לעתים מסוכנים, כדי להעלות את רמתו במוח. 

רוב הסמים הממכרים מעלים את רמת הדופאמין במוח, וכך נוצרת ההתמכרות לרמות דופאמין גבוהות.
יש המבחינים בין קשב שבסיסו אורגני, לבין ריכוז שהוא הסך של כל הפעולות המוחיות, וגם של המצבים הנפשיים הרגשיים והסביבתיים המושפעים למשל מרעב, עייפות, מוטיבציה ועניין; כולם ביחד משפיעים על היכולת לשבת ולהתרכז.
לילדים ונוער בעלי הפרעת קשב וריכוז נמצא במקרים רבים קרובי משפחה מדרגה ראשונה הסובלים מהבעיה.

אולם המרכיב הגנטי עדיין לא נחקר.
לחלק גדול מהילדים יש הפרעות נלוות כגון: טיקים, סף חרדה גבוה, בעיות משניות הנוגעות להסתגלות חברתית, ודימוי עצמי נמוך.
 

בין הגורמים הנוספים הקשורים להפרעת קשב וריכוז:

חשיפה לסמים ואלכוהול גם במצב העוברי, תסמונות גנטיות, היפותירואידיזם הקשור להפרעת קשב, והיפרתירואידיזם המתקשר יותר לאימפולסיביות, רעלים מהתזונה, הפרעות שינה, הפרעות חרדה ודיכאון, תרופות נוגדות פרכוסים, תרופות אנטי-הסטמיניות הגורמות לנמנום, בילדים דלקת באוזן התיכונה הפוגעת לירידה בשמיעה והתכנסות, ובעיות שמיעה וראייה לא מאובחנות. 
כיום אבחון הפרעת הקשב והריכוז בילדים נעשה ע"י רופאים ברפואת הילדים ההתפתחותית, הפסיכיאטריה או הנוירולוגיה. 

בנוסף לכך, האבחון אינו משויך לתחום יחיד. קיימים מספר רב של מבחנים ושאלוני אבחון, כולל חוות דעת של הגננת, המורה או היועצת בבית הספר. חלק מהקריטריונים לאבחון יכולים להיחשב כסובייקטיביים.
 

מאפייני הפרעות קשב וריכוז

הקריטריונים המאפיינים את הפרעת הקשב והריכוז מפורטים בספר DSM-4 המגדיר את כל התסמונות הפסיכיאטריות. 

המאפיינים מחולקים לשתי קבוצות המגדירות את הפרעות חוסר הקשב, ואת ההיפראקטיביות. 

חלק מהסימפטומים משתי הקבוצות חייבים להופיע לפני גיל 7.
מרכיבי חוסר קשב כוללים: חסר תשומת לב לפרטים, קושי בקשב רצוף במשימות או משחק, נראה כלא מקשיב כשמדברים איתו, לא ממלא הוראות ובדרך כלל לא מצליח לסיים עבודה, קושי בארגון משימות או פעולות, נמנע או לא אוהב מצבים המצריכים מאמץ מנטאלי ארוך, נטייה לאיבוד חפצים, מוסח בקלות ע"י גירויים חיצוניים, שכחן בפעולות יומיומיות.
מרכיבי היפראקטיביות כוללים: תנועתיות יתר במקום, לא נשאר יושב כשצריך, נוטה לקפוץ ולטפס במצבים לא מתאימים, קושי במשחק או בעיסוק בתחביב בשקט, נראה כמונע ע"י "מנוע בישבן", לעתים קרובות דיבור ללא הפסקה, עונה לפני שהסתיימה השאלה או מתפרץ, אינו מחכה לתורו, מפריע או מציק לאחרים.

סף תסכול נמוך, התקפי זעם, תנודות במצבי רוח, בכי בקלות, ביטחון עצמי נמוך - הם תופעות שכיחות אצל ילדים ונוער הסובלים מהפרעות קשב וריכוז. ילדים אלה סובלים מכעס מתמיד של ההורים והמורים בבית הספר. מצב זה יוצר תסכול אצל הילד שמבקשים ממנו להתאמץ או להקשיב יותר כדי להצליח.

חלק גדול מגיעים לטיפול פסיכולוגי על רקע ההערכה העצמית הנמוכה. 
עם ההתבגרות יש ירידה בפעילות היתר ועלייה בבעיות רגשיות, יותר דיכאון, והתמכרויות לסמים מרגיעים או מעוררים. 
בגיל ההתבגרות לרוב הלחץ ודרישות הלימודים גדלות; בעיות קשב וריכוז שהצליחו להסוות בכיתות הנמוכות יותר במיוחד אצל בנות הנוטות להיות שקטות וחולמניות צצות ועולות מעל פני השטח, לעיתים מלוות בתסמינים נוספים. 

בגיל ההתבגרות חלק מבני הנוער מעשנים לראשונה - נמצאה קורלציה בין עישון ובין תופעות של היפראקטיביות וחוסר קשב.

כמו כן, בעיות הקשב והריכוז בגיל ההתבגרות יכולים להיות משניים לחרדה ודיכאון.
 

הטיפול המערבי בהפרעת קשב

הטיפול התרופתי הנפוץ ביותר בהפרעות קשב וריכוז (ADD), או הפרעות קשב וריכוז המלוות היפראקטיביות (ADHD) הוא ריטלין (Methylphenidate) או קונצרטה. הניתנות במקרים של הפרעת קשב הנובעת מהפרעה נוירולוגית שמקורה בחסר נוראדרנלין, הקשור לפעילות העצבית במוח.

העלאת רמות החומר במוח, תשפר את הקשב כל עוד התרופה פעילה. 
תופעת הלוואי היותר שכיחה היא ירידה בתיאבון, עד מצב של  עיכוב בגדילה.

לעיתים גם כאבי ראש וכאבי בטן.

יש שהתרופה מפריעה להם להירדם או גורמים לשינויים במצב הרוח או להסתגרות - אלו הם תופעות הלוואי המאוד לא רצויות.

טיקים יכולים להופיע במקרים מסוימים.

לעתים לקיחת התרופה היא האפשרות היחידה להישאר במסגרת הלימודים וללמוד; בזמן החופשים בלימודים ניתן להפחית או להפסיק את לקיחת התרופה.

בטרם מזדרזים לתת את התרופה, יש לערוך בירור מקיף, ואבחנה לגבי הסיבה להפרעת הקשב.

אם הוחלט על שימוש בתרופה, רצוי לשלבה עם טיפול משלים והנחיות התנהגותיות שיעזרו במידה וניתן יהיה להוריד את מינון התרופה או להפסיק את השימוש בה. 
  

גישת הרפואה המשלימה להפרעות קשב וריכוז

הרפואה המשלימה מתייחסת למכלול הגורמים הגופניים והרגשיים של המטופל. 

מטרת הטיפול המשלים להביא לאיזון בכל מערכות הגוף. 

חלק חשוב במיוחד בטיפול בהפרעות קשב וריכוז כולל הנחיות להתאמה תזונתית והרגלי חיים, וכן שילוב אופטימלי של שיטות טיפול הכוללות: צמחי מרפא סיניים, דיקור, סוג`וק, ומגע. כל אלה מותאמים באופן אינדיבידואלי לילד, בהתייחס למצבו הגופני, הרגשי, והרגלי החיים בבית.
הנחיות נוספות לילד המתבגר ולמשפחתו נוגעות להשפעת ההורים על בריאות נפשית וגופנית של ילדיהם. על כן חלק בלתי נפרד מהטיפול כולל בחינת הסביבה המשפחתית שלו, והנחיית ההורים במידת הצורך.

קיימת חשיבות רבה בשמירת גבולות, ארוחות משפחתיות וחיזוק התנהגות חיובית בילדים.

אצל בני נוער קיימת חשיבות רבה לפעילות גופנית ושעות שינה מספיקות. 
גם כאשר מחליטים על טיפול תרופתי, הטיפול המשלים יעזור בהתמודדות עם תופעות הלוואי של התרופה, וישפר את יכולת ההתמודדות עם תסכולים, יכולת הספיגה, הדימוי העצמי, והשליטה העצמית.
 

רפואה סינית - צמחי מרפא לטיפול בהפרעת קשב וריכוז

מרבית הילדים והנוער המגיעים לקליניקה עם תלונה של הפרעת קשב וריכוז המלווה בהיפראקטיביות, סובלים מעודף חום פנימי לפי הרפואה הסינית. אותם ילדים ירבו להזיע, פניהם לעיתים קרובות אדומות, צבע הלשון יהיה אדום או עם נקודות אדומות, נטייה לעצירות, פריחות עוריות, פעלתניות, התקפי זעם וקול חזק.

לילדים אלה תותאם פורמולת צמחי מרפא בעלי נטייה לקרר את החום הפנימי - כדוגמה הפורמולה הסינית DAO CHI SAN לפורמולה הבסיסית נוסיף צמחים המטפלים בתופעות הייחודיות לילד.

ילדים בעלי קונסטיטוציה טבעית של עודף חום, החולים במחלה המטופלת בתרופות מערביות בעלות אנרגטיקה מחממת כגון סטרואידים, עשויים גם הם לפתח תופעות של היפראקטיביות.

הטיפול בצמחי מרפא סיניים ותזונה נכונה חשיבות רבה באיזון הפנימי ומניעת תופעות הלוואי של התרופות.

להלן שתי דוגמאות לטיפול:-

דוגמא ראשונה:
נערה המתלוננת על חוסר קשב וריכוז, בעלת מראה חיוור עגמומי ושפוף, עם נטייה להיעלב בקלות, על קשיי שינה, עור יבש, קול חלש וחרדתיות - תאובחן לרוב לפי הרפואה הסינית כסובלת מחסר דם, ותותאם לה פורמולת צמחי מרפא אישית המבוססת על צמחים מחזקי דם כגון הפורמולה GUI PI TANG. 
דוגמא שנייה:

הפרעת קשב וריכוז המופיעה אצל נער או ילד בעל נטייה לעודף משקל, איטיות, ליחה מרובה בדרכי הנשימה ונטייה למחלות ליחה - יאובחן לפי הרפואה הסינית כסובל מעודף ליחה בגוף ותותאם לו אישית פורמולת צמחים מסלקי ליחה על בסיס הפורמולה הסינית ER CHEN TANG.
 

רפואה קוריאנית - אונורי סוג'וק - לטיפול בהפרעות קשב וריכוז

תרפיית הסוג'וק - שיטת טיפול חדשה יחסית שפותחה ע"י מדען קוריאני בשם פרופ' פארק, אפקטיבי במיוחד בילדים ונוער בגלל הפשטות בו ניתן להסביר לילד או למתבגר כיצד הוא יכול לעזור לעצמו בהתמודדות יומיומית עם התופעות ממנו הוא סובל.

הטיפול מתבצע באמצעות איתור אזורי השתקפות של הגוף על כף היד (מעין רפלקסולוגיה בכף היד והרגל), והפעלת סטימולציה באמצעים שונים.

בילדים ניתן להשתמש באקופונקטורה באמצעות אור צבעוני, עיסוי, חימום, מגנטים.

בילדים משתמשים פחות בדיקור בכף היד. 

ילד הסובל מעצירות או כאבי בטן, יכול לקבל הנחיות לעיסוי מעגלי במרכז כף היד. 

עיסוי זה יגביר את תנועתיות המעי וישכך כאב.

רובד אחר של תרפיית הסוג'וק מטפל בבעיות רגשיות הנלוות להפרעת הקשב והריכוז, כגון: פחדים, חרדות, או דיכאון. במקרים אלה, בנוסף לטיפול בקליניקה, הילד מקבל הנחיות להמשך טיפול יומי בבית, לעיתים בסיוע אחד ההורים. 

עקרונות בסיסיים בתרפיית הסוג'וק מועברים בהדרכה אישית לילדים והוריהם כחלק מהאסטרטגיה הטיפולית.
 

פרזיטים במערכת העיכול

זיהומי מערכת העיכול הם הבעיה הכי פחות מאובחנת בהקשר של הפרעות קשב וריכוז.

הטפילים מהווים מקור למחלות במעיים, פגיעה במערכת החיסון,  אלרגיות, חוסרים תזונתיים, דלקות פרקים ועוד. ברגע שמתערער האיזון הטבעי בפלורת המעיים (צמחית חיידקי המעיים)  מתפתחת אוכלוסיה פתולוגית של מזהמי מעיים.

השימוש המסיבי בתרופות כמו אנטיביוטיקה וסטרואידים המדכאים את מערכת החיסון אצל ילדים יחד עם צריכת ממתקים ומזון מהיר - יצר חוסר איזון בפלורת המעיים ושגשוג של פטריית קנדידה אלביקנס.

פטרייה זו שוכנת בכל בני האדם מינקות ומהווה חלק מהפלורה (אוכלוסיית החיידקים והפטריות השוכנת במעיים). חיידקי הפלורה לוקחים חלק חשוב מאוד בתהליכי הפירוק והספיגה של רכיבי המזון. כמו למשל, ספיגתו של ויטמין B12 תיפגע באופן משמעותי אם תיפגע פלורת המעיים. 

אותם חיידקי פלורה מייצרים ויטמינים כמו ויטמין K וביוטין המגינים על המעיים מפני התפתחות אוכלוסיית חיידקים פתוגנים ופטריות כמו הקנדידה.

קיימת סברה כי מחסור בביוטין (סוג של ויטמין B המיוצר בין היתר ע"י חיידקי המעי) גורם להמרת הקנדידה מצורת שמר לצורה פטרייתית. 

נמצא כי חומצה אולאית (חומצת השומן משמן הזית) יכולה למנוע את ההמרה.

בהקשר להפרעות קשב וריכוז בילדים חשוב לציין את אחד מנזקי שגשוג היתר של הקנדידה - תסמונת המעי הדולף. במצבם האגרסיבי מסוגלים שורשי הקנדידה לחדור את דופן המעי; חדירה זו מאפשרת לחומרים מעוכלים למחצה כולל מולקולות חלבון, פסולת רעילה, חומרי פירוק,רעל של השמרים, אלרגנים ועוד... להסתנן ממערכת העיכול למחזור הדם. הדבר מעודד התפתחות אלרגיות, רגישות למזון, ולגירוי יתר של המערכת החיסונית.

בילדים ניתן לראות זיהומים חוזרים ונשנים בעיקר באוזניים, פריחות כולל תפרחת חיתולים, אף גדוש וזולג לאורך זמן, עיגולים שחורים מסביב לעיניים, בעיות קשב והיפראקטיביות.

הטיפול בקנדידה כוללת: פגיעה בקנדידה בעזרת צמחי מרפא, שיקום פלורת המעיים, תזונה נכונה ותוספי מזון.
 

תזונה ותוספי מזון

התהליכים המרכזיים בילדות הם: קצב גדילה מואץ, התבגרות מינית, והתבגרות חברתית; המכתיבים את הצרכים התזונתיים של המתבגר. 
המינרלים העיקריים הדרושים בתקופת גיל ההתבגרות הם:

סידן - הדרוש לבניה מואצת של העצמות

ברזל - לתוספת תאי דם אדומים

אבץ - הדרוש להתפתחות המינית המואצת

מהמחקרים המעטים שנערכו בנושא צריכת ויטמינים בגיל הנעורים עולה כי הויטמינים בהם עלול להיווצר חסר בתקופת גיל זו, הם ויטמיני A,C,B6,B1,B2, ניאצין וחומצה פולית. 
המחסור בויטמינים נגרם ככל הנראה מהרגלי תזונה לקויים, והצורך הפיזיולוגי המוגבר בתקופה זו. 

בהקשר זה חשוב לזכור כי, שתיית אלכוהול שלעתים נהוגה כחלק מצורת בילוי המתחילה בגילאים אלה, אפילו שתייה מתונה, עלולה לגרום נזקים במערכת העיכול וליצור חסרים תזונתיים. 
בהקשר להפרעות הקשב והריכוז חשוב לציין את נושא הערך הגליקמי של המזונות - כלומר שיעור ריכוז הסוכר בדם לאחר אכילת המזון. יש לצרוך מזונות בעלי ערך גליקמי נמוך כדי למנוע עליות וצניחות חדות ברמת הסוכר בדם. 

לצורך השוואה, הערך הגליקמי של תפוח אדמה עומד על 80% לעומת בטטה 50% ותפוח עץ 40%.  
חשוב להימנע מחומרים משמרים, צבעי מאכל, קופאין, שוקולד, ממתקים וחטיפים למיניהם ו"ג'אנק פוד".
הקפדה על ארוחת בוקר המורכבת מפחמימות מורכבות וחלבון לדוגמא: לחם שיפון מלא בתוספת ביצה, חשובה מאוד, ובמיוחד לילדים הנוטלים ריטלין.

חשוב לאכול את ארוחת הבוקר לפני נטילת התרופה משום שהיא גורמת בדרך כלל לחוסר תיאבון במהלך היום.
במקרים רבים תעזור גם הורדת צריכת מוצרי החלב והחלפת חלב הפרה בחלב אורז.
תוספי מזון נוספים החשובים בהפרעות קשב וריכוז הם: אומגה3, חומצות השומן EPA ו- DHA הן חומצות שומן הכרחיות מסוג אומגה 3 ונוכחותם נחוצה בכל תאי גוף האדם.

חשוב לצרוך תוסף עם ערכים גבוהים של חומצות השומן האלה. 

צריכת אומגה3 חיונית לכל מערכות הגוף ומסייעת להפרעת קשב וריכוז כמו גם למצבים נפשיים של דיכאון, CALMAC תוסף סידן ומגנזיום שבנוסף לאספקת סידן זמין הוא מרגיע מאוד, הכלורלה, ואצה כחולה ירוקה מכילים מולקולות כמו AFT החשובה מאוד לשיפור הריכוז ואף משפרת את שמחת החיים, כמו כן חמרים אלה יעילים בין היתר לחיזוק דם וסילוק רעלים מהגוף. 
תופעות הטיפול הטבעי: 

חל שיפור בתפקוד של מערכות אחרות בגוף, תופעות אחרות שכלל לא התכוונו לטפל משתפרות ונעלמות גם הן, כמו אלרגיות הפרעות במערכת העיכול וכו'.
 

לסיכום

לרפואה המשלימה/האלטרנטיבית תפקיד חשוב בהתמודדות עם הפרעות הקשב והריכוז, ויכולה לתרום רבות גם בשילוב עם הטיפול התרופתי.

השיטה הטובה ביותר היא שילוב של כלים מתוך הרפואה הסינית, צמחי מרפא, סוג'וק, מגע, הנחיות תזונה, ותוספי מזון.

רובד חשוב בטיפול הוא מתן הדרכה לטיפול עצמי ושינוי הרגלי חיים.

הניסיון הקליני מראה כי לאחר קבלת מידע והסבר מתאים ילדים ובני נוער משתפים פעולה להשגת מטרות הטיפול.

טעם מלוח בפה

טעם מלוח בפה יכול להופיע כתוצאה מכמה סיבות:

אם לא שותים מספיק נוזלים, צריכת הרבה קפאין או אלכוהול גורמת לאיבוד נוזלים (התייבשות) וליצירת רוק מלוח יותר. כתופעת לוואי של תרופות מסוימות, כגון: תרופות לטיפול בבלוטת התריס או תרופות כימותרפיות שונות.

במחלות של בלוטות הרוק כגון: תסמונת סיוגרן או זיהומים חיידקים של בלוטות הרוק (Sialadenitis) .

במצב של פוסט נאזל דריפ (Post nasal Drip) גלישה של נזלת אל הגרון במיוחד בשכיבה, הנגרמת ע"י סינוסיטיס או אלרגיות. 

לעיתים רחוקות, טעם מלוח בפה יכול להיגרם ע"י הפרעות תזונתיות, מחלות אנדוקריניות ומחלות נוירולוגיות כגון: מיגרנה או אפילפסיה. 

הטיפול תלוי בבעיה הגורמת את הטעם המלוח. 

יש לפנות לרופא המשפחה שיערוך בירור לסיבת המליחות ולטיפול בבעיה. 

בנוסף, יש לגשת לרופא השיניים כדי לשלול בעיות בחניכיים או בשיניים.

אחת הסיבות האניקדוטאליות הנקשרות לטעם מלוח קבוע בפה היא צריכה קבועה ומתמדת של מולטי ויטמינים. הפסקת הצריכה או שינוי ליצרן אחר עשויים להפסיק את הטעם. הפרעות בטעם פעמים רבות קשורות לחוש הריח.

הנושא של תחושת מליחות או טעם מתכתי נקשרה גם לתחושה הלוצינוגנית - phantogeusia שלעיתים היא תחושה מקדימה של התכווצויות. יש הקושרים תחושה זו לחסר B12 או חסר אבץ.

לגבי שינויים במלחי הגוף, יש מצב של תחושת יכולת הרחה עודפת hyperosmia שניתן למצוא במצבים של תת פעילות יותר הכליה - האדרנל - המכונה מחלת אדיסון.

להלן מספר בדיקות שיש לעבור על מנת לשלול כל מיני תופעות:

האם נבדקת ביסודיות ע"י רופא שיניים בחצי השנה האחרונה?

האם עשו לך תרבית של משטח מהפה (מכל הריריות) כדי לשלול זיהום פטרייתי או חיידקי?

ייתכן גם שמדובר בריאקציה אלרגית - יש לבדוק תמונת דם לכללית ספירה המראה עלייה באחד ממרכיבי התאים הלבנים מראה על סוג האלרגיה או הרגישות לחומרים שהוכנסו לאחרונה לפיך כולל: שחזורים וטיפולי שורש אך גם מאכלים חדשים כגון: תות עץ, תות שדה, זיתים וכיו"ב.

טוב תעשה אם תעבור בדיקה יסודית של הפה השיניים והלוע אצל רופא שיניים תחילה.

כדאי להיבדק אצל מומחה אף אוזן וגרון על מנת לשלול תפליט מהלוע ומהסינוסים המגיע לפה ויכול לגרום לטעם מלוח או חמוץ.

כדאי לעבור בדיקה של בלוטות הרוק בפה ותקינות פעילותן יכולה להיעשות ע"י כירורג פה ולסת ו/או מומחה לרפואת הפה. 

פעילות לא תקינה של אחת או יותר משנה את הטעם או גורמת לשפשוף של הריריות ולצריבה.

תגובה הורמונלית תיתכן - כדאי לשלול מחלות חסר ועודף הורמונלי כגון: יתר או תת פעילות של בלוטת התריס שמלווה בתגובה קשה יחסית של החניכיים לדלקת (ואפילו קלה).

התופעה הנפוצה ביותר היא מחלת חניכיים כרונית או מתקדמת מהר והתפליט המוגלתי מפריש בעיקר נוזל בין תאי אך גם פלסמה טעמה כנוזל בין תאי - מלוח. הצריבה בריריות הפה עלולה להיות מכיבים בחניכיים אך גם כיבים על הלשון והלחי המעידים על תגובה אוטואימונית חזקה כתופעה בפני עצמה או כחלק מסינדרום כגון BECHCET המערב תמונה שלכיבים בפה כחלק מכיבים בכל מערכת העיכול. 

כדאי להיבדק ע"י מומחה גסטרו לשלול זאת ועוד תופעות כגון REFLUX עליית מיצים מהקיבה ועוד.